top of page

ארצנו הגדולה

שלום אנשים טובים.

1,261 ק"מ ב-13 ימים

שוב, אלף מאתיים שישים ואחת ק"מ.

זאת כמות הקילומטראז שעשינו ב-13 ימים.

יותר נכון ב- 11 ימים כי יומיים הרכב לא זז, אבל מי סופר

רגע, הקדמה.

מכירים את זה שאתם נוסעים למקום מסוים ובדרך אתם רואים איזה שלט שאומר על קיבוץ, על נקודת תצפית, על מקום ארכיאולוגי, על אתר מעניין כל שהוא, ואתם אומרים לעצמכם, מעניין מה יש שם, אבל נדיר שאתם עוצרים???.

אז לי זה קרה מליון פעם בערך.

הרבה פעמים כשהייתי באיזה מקום עלום שם בארץ, חשבתי לעצמי איך הייתי רוצה לקחת קרוואן, עם יקירתי ושתי הבנות ופשוט לחרוש את הארץ שנה שלמה, להכיר אותה לעומקה ורוחבה,

כי האגדה מספרת שיש לנו ארץ נהדרת.

אבל מי יכול לקחת עכשיו הפסקה של שנה מהחיים ולצאת לטייל?

אבל שבועיים אני דווקא יכול לעשות את זה.

אקח קרוואן ונצא לטייל, אחרי בירור קצרצר הבנתי שקרוואן זה יקר להשכרה וקצת סרט להחנות אותו, ומי יודע בכלל לנהוג על קרוואן?

אז צימצמתי את זה לעגלה נגררת לרכב, לאחר מחשבה גם מזה ירדתי, מה צריך בכלל נגרר ואיך עושים רוורס עם עגלה נגררת בכלל?..

בסוף בסוף צימצמתי את זה לצ'ימיגג, זה התיק הזה על גג הרכב.

נעשה את הטיול באוגוסט, נישן בחוץ באוהלים ושקי שינה.

באתי ליקירתי עם הרעיון, מה את אומרת נצא לטייל תקופה של שבועיים נחרוש את הארץ עם שקי שינה ואוהלים , היא שמעה וישר רצתה להתחיל לארוז,( לא משנה שזה עוד כמה חודשים).

יקירתי המהממת שתחייה, בת מזל קשת קלאסית , אומרת כן לכל טיול שהוא , זורמת איתי לכל הרעיונות הרגילים והלא רגילים שלי.

תכננו את הטיול לאוגוסט, בעבודה פירגנו, אשתי מורה יש לה חופש , ולבנות בזמן הזה אין קייטנה אז זה הזמן המושלם.

עברו הימים,

שבועיים לפני הטיול, " חייבים לשבת לתכנן את הטיול"

שבוע לפני הטיול, ישבנו לתכנן, להבנה כללית לא היה לנו שום כיוון.

מה עושים???

הוצאנו מגוגל מפות של הארץ והחלטנו שנעשה שבוע דרום ושבוע צפון,

אני מודה שבכלל לא הכרתי כלום,

מה ההבדל בין הערבה לנגב,

איפה זה הבקעה בכלל,

והאם הגלבוע זה מקום אמיתי או סתם שמועה?

אז נתחיל באזור הבשור שזה אזור עוטף עזה, נרד לכיוון דימונה, משם למצפה רמון, שכל זה נקרא הנגב,

אחכ לכיוון ים המלח, כל זה בשבוע הראשון, בשבוע השני נתחיל להצפין.

עשינו מנוי מטמון שזה של רשות הטבע והגנים (ניצלנו אותו את תומו).

טוב, איפה נישן?

החלטנו לישון במקומות מסודרים, חלק מהמקומות של רשות הטבע והגנים וחלק בחאן , שזה מקום מסודר ויפה עם מקלחות ושירותים מסודרים,

לילה ראשון נישן שם, לילה שני שם וכן הלאה לפי כיוון הנסיעה.

עשינו רשימה של מקומות לינה בשבוע הראשון וחצי מהשבוע השני.

טוב, אבל לאן נלך במשך היום? לא ידוע

מה נראה? לא ידוע

את מי נפגוש? לא ידוע

מה נאכל? לא ידוע

איך נתמודד עם החום? לא ידוע

איך הבנות יתמודדו עם שינה בחוץ כ"כ הרבה זמן ? לא ידוע

איפה נהיה? לא ידוע

איפה נישן? ידוע !!!!

יופי, אז הכל מסודר.

שלוש שעות ברוטו תיכננו את הטיול .

ארזנו רק מה שחייב (רבע בית בערך) , בגדים, מזרנים, פנסים, אוהלים, גזיה, כלי אוכל, צידניות עזרה ראשונה עזרה שנייה, ומה שיחסר נקנה בדרך.

יום ראשון בבוקר 8.8.21, העמסנו הכל ויצאנו לדרך

עם שתי בנות קטנות, בנות ארבע וחצי ושנתיים וחצי.

הרעיון המרכזי היה כזה: בדרך מנקודה אלף לנקודה בית, כל מה שאנחנו רואים בדרך ששווה לעצור בשבילו, אנחנו עוצרים, וככה נראה מקמות שבחיים לא היינו נחשפים אליהם.

שיננו את המנטרה שחבר טוב שטיילתי איתו הרבה פעם לימד אותי ,

"מה מטרת הטיול? להנות! "

וככה החלטנו, אנחנו הולכים להנות מכל מקום ורגע.

התחלנו באשקלון העיר האהובה עליי עם מפגש משפחתי,

למחרת התחלנו להדרים היינו בעוטף עזה בנחל הבשור , ישנו בחאן ממשית, אל תשאלו איפה זה, כי רק הוויז מכיר את המקום אפילו מי שגר שם לא בטוח מכיר את המקום.

וככה הטיול נמשך

מצפה רמון, מקום מהמם ומיוחד, ידעתם שאנשים גם גרים שם????

היה שבוע של מטאורים, לא משנה כמה הסתכלתי לשמיים, קיבלתי כבר נקע בצוואר לא ראיתי אפילו מטאור אחד למשאלה.

ישנים בחוות נועם, חווה שאנשים בנו בין כרמים לעצי זית.

כל מכתש רמון, נוף יפיפה ומהפנט שמתחלף כל רבע שעה של נסיעה,

עוצרים ב-101 של כושי רימון , אולי ניסע לאילת? 101 ק"מ אנחנו שם... לא. פעם אחרת.

ממשיכים ,עושים עצירה קלה בחוות האנטילופות היפה,

בין לבין עוצרים לאכול, פעם במסעדת דרכים, פעם בחומוסיות, פעם קונים משהו בסופר, פעם בצרכנייה (רק בישובים קוראים לזה צרכנייה ולא מכולת), לפעמים פותחים שולחן באיזה מסעדה.

ממשיכים

ישנים בחאן גמאליה, מקום קסום שנעצר בזמן ועדיין נראה ומרגיש כמו פסטיבל שנטיפי בואכה סיני.

ממשיכים, ישנים באזור עין גדי.

את סוף השבוע העברנו בצימר במצפה יריחו,

צימר!!!!!!!

חלום !!!

עם מזגן ושירותים ובריכה ומיטות אמיתיות.

במוצ"ש ישנו אצל אחותי היקרה בכפר אדומים.

יום ראשון, ממשיכים בטיול,

אזור הבקעה, קפצנו לחבר שגר עם משפחתו המיוחדת במעלה אפרים שעושה יין משובח לפרנסתו.

בלילה ישנו בעין מודע, בריכה יפיפייה באזור נחל הקיבוצים,

למחרת היינו בגן השלושה וישנו בעין חרוד,

ביום שלישי, לא ידענו איפה אנחנו ישנים, כל המקומות באזור היו מלאים,

חזרנו לישון בעין מודע,

ביום רביעי כבר עלינו לרמת הגולן, ובערב כבר הצטרפנו לחברים שהיו בכנרת.

את יום חמישי העברנו כבר בכנרת ויום שישי בצהריים חזרנו הבייתה עייפים אך מלאים.

היה טיול פשוט מושלם.

שבועיים בדרכים

נכון שלא הכל היה קל, והיו דילמות,

וכל יום לפרוק את הכל ולהקים את האוהלים וארוחות ומקלחות והשכבות,

ולמחרת לארוז את הכל מחדש וחוזר חלילה, אבל גם זה היה חלק מהחוויה.

והבין לבין היה הכי כיף בעולם.

עצרנו בכל מקום שנראה לנו מעניין,

חוות דבורים, סוסים, נקודות תצפית, מסעדות דרכים, מקומות ארכאולוגים, שחזורים, אימונים צבאיים, שטחי אש, גבול , נחלים, ועוד ועוד

נכנסנו לעשרה בריכות מים טבעיות שונות.

פגשנו כל מני משפחות מיוחדות, ואנשים שחיים בסגנון שנעצר בזמן.

מקומות נפלאים, הרים קסומים. שקיעות ציוריות,

ואני ויקירתי חמסה חמסה הכי כיף איתה בעולם, רגועה, מצחיקה, נינוחה, מחייכת , מתקתקת את הכל,

בדרך מדברים, מתחבקים, צוחקים, משתפים, מרכלים, נעים וכייפי.

הבנות התגלו כנינג'ות אמיתיות,

אורי המתולתלת האנרגטית בכל מקום הרגישה בבית והתחברה עם כולם.

ליאור הקטנה, הייתה נראית כבדואית מקומית, לפעמים לא הבנתי מי זאת.

כן, היו טיוב עבד שעות נוספות בנסיעות.

גילינו ארץ יפיפיה ומיוחדת

שראינו רק פסיק ממנה,

בעזרת השם יום אחד ניקח גם קרוואן נעשה הפסקה שנה מהחיים ונחרוש אותה הרבה יותר לעומקה ורוחבה.

כי כמו שנאמר "מי שיוצא לטייל, מגלה"

זהו,

חוזר לשגרה

מחייך אך עייף

נשיקות

שי

נ.ב כמו שנאמר,

מה מטרת הטיול ? להנות

זכרו שהחיים הוא בעצמו טיול בפני עצמו



3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page